בין חדשה אחת לאחרת מתפתחת ממש תחת אפנו "תעשיית" בוטיק ייחודית המפתיעה גם את המקומיים: היקבים בישראל מטפסים ברמות ההצלחה שלהם ומייצאים לחו"ל בהיקפים של לא פחות מ-47.5 מיליון דולר בשנה, והנתונים ממשיכים לצמוח. אם גם אתם שמטתם את הלסת קלות, אתם מוזמנים ללגום יחד אתנו בציר משובח ולשמוע עוד על המעצמה שמתפתחת ממש כאן.
בשנת 2017 הגיע ייצור היין מישראל לסך של 47.5 מיליון דולר, סכום המהווה עלייה של 12% ביחס לשנה הקודמת. בעקבות עלייה של 14% לייצור לאמריקה, היקבים הישראליים הולכים ומשתבחים, מדייקים את הטעמים ומשפרים את ההיצע לקהל הרחב.
על פי מכון הייצוא ישנם מספר יעדים מרכזיים המהווים לקוחות של היין הישראלי: אמריקה כאמור היא היעד הגדול ביותר, עם נתח של 66% מהיין המיוצא מהארץ ונמכר ב-31 מיליון דולר. למעשה, 90% מהיינות המיוצאים לאפריקה מגיעים בסופו של דבר לצפון אמריקה, אחוז ניכר למדי.
האיחוד האירופי תופס נתח של 25% מייצוא היין הישראלי, ומהווה הכנסה של 12 מיליון דולר, עלייה של 19% מהשנה הקודמת. נתונים אלו מלמדים על ביקוש הולך וגובר ליינות הישראליים, המתאפיינים בטעמים ייחודיים. משלחות של ייניים מרחבי העולם מגיעות לישראל במטרה לקדם את היין המקומי ולהעמיק את ההיכרות אתו.
נכון להיום, שוק היין הישראלי כולל 25 יקבים שמתוכם 70 יקבים מסחריים והיתר יקבי בוטיק. שוק היין בישראל מגלגל יותר ממיליארד שקלים מדי שנה והיקף הייצור עומד על 40 מיליון בקבוקי יין.
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה עקבית ומתונה בצריכת היין הפרטית בישראל. בשנים עברו, היינות שימשו בעיקר למטרות דתיות ופולחניות ואילו עם התחזקות תרבות השפע והנהנתנות, המודעות למגוון האפשרויות הקיים וההיפתחות לשווקים נוספים בעולם – כל אלו מביאים את טועמי היין לרצות לגלות עוד.
חלק בלתי מבוטל ממהפכת היין הוא מהפכת היינות הכשרים. מגזר שהופך יותר ויותר פופולארי בתמונה הזו הוא המגזר החרדי: מקהילה שכמעט ולא צרכה אלא יינות שבת גנריים, הפכה הקהילה החרדית לבעלת ידע ויכולת להבחין בין סוגים שונים של יינות. נכון להיום, השוק החרדי הוא הראשון בצריכת יינות איכותיים ולא בכדי, אנו זוכים לראות יותר ויותר יקבים כשרים לענבי מרלו הן בישראל והן מחוץ לישראל.
הצריכה הגוברת של יינות איכות כשרים נוכחת גם בתערוכת היינות השנתית "טועמים עולם", מסורת המתקיימת מדי שנה בנמל תל אביב. לא פחות מ-170 סוגי יינות כשרים המגיעים מ-40 יקבים ברחבי העולם מוצגים, חלקם לראשונה בישראל ולוקחים חלק בתערוכות מקבילות המתקיימות גם בלוס אנג'לס, ניו יורק, פריז, לונדון, מיאמי וכן, גם אצלנו.
המגוון הגדול של היינות מעניק לאירוע את היוקרה הבינלאומית שלו, כשהוא שומר על צביון דגום באמצעות בחירה קפדנית של יינות איכות, רובם בעלי כשרות מהדרין. יינות האיכות הכשרים מישראל כבר מזמן אינם נמכרים בארץ בלבד. הביקוש הגובר ליין כשר נפוץ ברחבי העולם כולו, והעלייה בשנים האחרונות מביאה לייצור של יינות נוספים, מדויקים ואיכותיים יותר. הדרישה ליין כשר ואיכותי, אגב, מגיעה לא רק מקהל יהודי. ההקפדה על איכותם של היינות הישראליים הופכת אותם לבעלי ביקוש גבוה בקרב קהילות ברחבי העולם כולו.
תפיסות ישנות גורסות כי יינות כשרים טעימים פחות מיינות לא כשרים, או כי יינות כשרים מיוצרים ונמכרים בישראל בלבד. מזה מספר שנים שאנו עדים למגמה כלל עולמית של עלייה בצריכת היינות הכשרים באירופה ובארצות הברית, לא פחות משיינות אלו נמכרים בישראל.
כשרות היין נתפסת כאסמכתא לאיכותו ומהווה תקן רשמי הנתפס גם בארצות הברית וגם באירופה כדרך להבטיח את איכות הרכיבים ותהליך הייצור. הכשרות מחייבת שמירה על סטנדרטים ההופכים את תהליך הייצור למבטיח ואמין הרבה יותר. בדיוק כמו תו תקן המשמר את איכות הייצור בתעשייה, הכשרות היא התקן הרשמי המבטיח תהליך ייצור איכותי ותקין.
תעודת הכשרות ניתנת על ידי הבד"צ. על מנת לקבל תעודת כשרות, על יינן להבטיח כי תהליך הייצור מתקיים בצורה העונה על דרישות הכשרות באופן מדויק. התנאים המאפשרים הגדרת יין כ"כשר" הינם:
ביקבים רבים מופקד משגיח כשרות לליווי המבקרים ביקב ולהשגחה על יישום התנאים הנדרשים. הודות להקפדה על תהליך ייצור איכותי בסטנדרטים מחמירים, יינות כשרים המיוצרים בישראל זוכים שוב ושוב בתחרויות יין בין לאומיות. בין היינות הללו תמצאו את קברנה סוביניון של יקבי ברקן וכן מספר יינות של יקבי רמת הגולן, יקב רמת הנגב ועוד.
אם אתם רוצים להעמיק קצת יותר בהגדרות הכשרות של גידול גפנים על פי ההלכה, להלן תמצות של נהלי הרבות לכשרות יין:
הקפדה על ערלה בגפנים היא בין העיקרים המהותיים ביותר. יין כשר יהיה כזה העשוי מיבולים שאין בהם חשש ערלה והם מלווים באישור ממחלקת מצוות התלויות בארץ או לחלופין, באישור אגרונום מוסמך המאושר על ידי הרבנות הראשית לישראל.
בעת קבלת הענבים על המשגיח להיות נוכח וללוות את התהליך, תוך בדיקת התאמה בין תעודת המשלוח ובין תעודת הכשרות.
על מנת להבטיח כשרות היין, חייב המשגיח להיות נוכח משך כל זמן הבציר.
על המשגיח ללוות את הענבים עד היקב.
על המשגיח להיות חתום על משלוח הבציר.
יותר ויותר יקבים ברחבי העולם עוברים לייצור כשר על פי ההלכה היהודית. למה?
כך למשל, יקב ספרדי בשם סלר דה קאפסאנס המייצר ומייצא יינות לישראל (תחת חברת "הגפן") החל לייצר יין תחת הליך כשר למהדרין. במשך שנים רבות היה אזור זניח ביחס לייצור היין שבו והכורמים בכפר היו מוכרים את בצירם ליקב ענק סמוך.
בשנים האחרונות עלה קרנו של האזור והיקבים הסמוכים החלו לגדל יינות בעצמם. הכורמים המקומיים מצאו עצמם מחזיקים בכמות ענק של ענבים ללא קונים והחלו לחפש להם מוכרים. עד מהרה, פנו אליהם אנשי הקהילה היהודית בברצלונה בבקשה לייצר עבורם יין כשר. הפוטנציאל הרווחי שהיה טמון בהצעה זו התגלה כהצלחה של ממש, שכן תוך זמן לא רב היינות הספרדיים נמכרו בהמוניהם בתוך ספרד ואף אל אזורים מחוצה לה.
למרות הסברות, יקב סלר דה קאפסאנס מפריך את השמועות: יינות כשרים אינם בהכרח יינות מבושלים. יחד עם זאת, היינות בהחלט עוברים שינויים בהתאם לבציר המקומי ועל פי דרישות הקהל. זנים מקומיים של ענבים כמו גרנאש וקריניאן מעניקים ליינות המקומיים שילוב עדין בין טעמי של הפרי ובין הסגנון המקומי.
היינות הכשרים הייחודיים המיוצרים ב"סלר דה קאפסאנס" יפתיעו את החך שאינו רגיל בטעמים המקומיים, אבל תוך שניות ספורות הארומה הקסומה תעניק לטועם תחושה מתקתקה ומענגת. אזורים אחרים ברחבי העולם מפיקים יינות בעלי סגנונות שונים, כשהדגש הוא על איכותו של היין וכשרותו על פי הסטנדרטים המחמירים.
