אנשים שותים יין. מעטים יותר עוצרים לרגע ושואלים: מה בדיוק עבר על הענב הזה לפני שהגיע לכוס? התשובה מפתיעה, כי ייצור יין אדום הוא הרבה יותר מסחיטה ותסיסה. זה תהליך שמשלב כימיה, חושים, סבלנות ולא מעט אינטואיציה. אז איך מייצרים יין אדום בצורה שמשאירה רושם? מתחילים הרבה לפני שמגיעים ליקב.
הכל מתחיל בשדה, הרבה לפני הבציר
איכות יין אדום נקבעת בכרם, לא ביקב. הזן, הגובה, כיוון השדה, איכות הקרקע, כמות הגשם, היחס בין ימים חמים ללילות קרירים, כל אלה יוצרים את ה"חתימה" שהיין ישא לאורך כל חייו.
גפנים שצמאות מעט מייצרות ענבים קטנים יותר עם ריכוז סוכר גבוה יותר. גפנים שגדלו בקרקע אדמה כבדה ייתנו יין שונה לגמרי מגפנים על אדמת גיר. כרמים שחשופים לרוח ים קבלו קצב בשילה שונה לחלוטין מאלה שגדלים בעמקים מוגנים, ולכן אותו זן ייתן תוצאות שונות לחלוטין בשני מיקומים. בשל כך, יין גרנאש מהשרון לא יישמע אותו הדבר כמו גרנאש מהגולן, ולא צריך שיהיה. בשלב הזה עדיין אין בקבוק, אין תווית, יש רק כרם וגנן שיודע מה הוא עושה.
הבציר: הרגע שכולם מחכים לו
הענבים נקטפים כשמגיעים לאיזון האידיאלי בין סוכר לחומציות. מוקדם מדי – היין יצא חמוץ. מאוחר מדי, מאבדים את הטריות והיין עלול להיות "שטוח". יקבים בוטיק רבים עדיין קוטפים ביד, ענב אחד בזמן, כי כך אפשר להיות סלקטיביים.
בבוקר הבציר, לפני שהשמש מתחילה לחמם את הכרם, הצוות כבר בשדה. הטמפרטורה הנמוכה משמרת את הארומות ומונעת תסיסה מוקדמת שלא בשליטה, ולכן רוב היקבים האיכותיים מעדיפים לקטוף בשעות הבוקר המוקדמות. אחרי הקטיף, הענבים עוברים מיון ידני נוסף – מוציאים עלים, ענבים פגועים, כל מה שלא שיי, כי בשלב הזה כל פרט קטן ישפיע על מה שיהיה בכוס בעוד שנה. לאחר מכן מגיעים הענבים ליקב, שם מתחיל שלב ההפרדה, שחרור ולאחר מכן ריסוק.
שבע התחנות של ייצור יין אדום
כשאתם שואלים איך מייצרים יין אדום, הנה השלבים כפי שהם קורים ביקב:
- ריסוק ומעיכה – הענבים נרסקים. בניגוד ליין לבן, ביין אדום הקליפות נשארות עם המיץ, כי שם נמצאים הטאנינים, הצבע והארומות
- תסיסה אלכוהולית – שמרים (טבעיים או מוספים) ממירים את הסוכר לאלכוהול. תהליך זה לוקח 5 עד 14 יום, בטמפרטורה מבוקרת
- הפקת לחץ – הגפות, כלומר הקליפות והגרעינים, נסחטות בנפרד מהיין הנוזלי
- תסיסה מלאקטית – תסיסה שנייה, ביולוגית, שממירה חומצה חדה לחומצה רכה ומעניקה לכרמז ולקברנה את הגוף שאנחנו מכירים
- הבחלה – ביחביות עץ אלון (בארל) או בטנקים נירוסטה. בשלב הזה מתפתחות ארומות של וניל, ספייס, עשן וקפה, תלוי בסוג העץ ורמת הצלייה שלו
- סינון וייצוב – הסרת שאריות, עכרורית, כל מה שלא צריך להיות בכוס
- בקבוק ושינה – יין אדום איכותי "ישן" בבקבוק לפני שמשחררים אותו לשוק. חלקם שנה, חלקם שלוש, חלקם יותר
מה קורה בהבחלה ולמה זה משנה
הבחלה בחביות עץ אלון היא אחד השלבים שמבדילים יין אדום בינוני ליין שנשאר בזיכרון. חביות קטנות יותר נותנות העברה גבוהה יותר של טאנינים מהעץ ליין. חביות חדשות נותנות עוצמה יותר; ישנות יותר, עדינות.
מה שרוב האנשים לא יודעים הוא שגם כיוון החביות, רמת הלחות במרתף וטמפרטורת האחסון משפיעים על התוצאה הסופית – מרתף קריר ולח מאט את ההתפתחות ומאפשר לניואנסים עדינים יותר להתפתח לאיטם. הבחלה ממושכת מדי עלולה "לאכול" את פירותיות הענב המקורית ולהכניס את היין לעולם העץ יותר מדי, ולכן כל יקב צריך לדעת מתי לעצור. ייצור יין אדום במלוא מובן המילה דורש ידע עמוק גם בעץ ולא רק בענב, ויקבים בוטיק כמו יקב אלכסנדר משקיעים רבות בבחירת החביות – כי הן לא כלי אחסון, הן כלי טעם.
מה ההבדל בין יקב בוטיק לייצור תעשייתי?
ביקב תעשייתי מייצרים מיליוני בקבוקים בשנה, אחידות היא ערך עליון. ביקב בוטיק, כמו יקב אלכסנדר בשרון, הסיפור שונה:
- כמויות קטנות שמאפשרות תשומת לב אישית לכל בציר
- גמישות להחליט כל עונה מחדש – אורך ההבחלה, הרכב היין, סגנון הסינון
- קשר ישיר בין מי שמגדל לבין מי שמייצר ומוכר
זה ההבדל בין יין שנוצר בפס ייצור לבין יין שמישהו אכפת לו ממנו.
רוצים להרגיש את התהליך מקרוב?
אם הסקרן שבכם כבר התחיל לשאול שאלות נוספות, יקב אלכסנדר מזמין אתכם לראות את כל זה בפועל. סיורי היקב מאפשרים לפגוש את עולם הייצור מקרוב, לטעום את סדרות היין השונות ולהבין בדיוק מה ההבדל בין בקבוק שנולד עם כוונה לבין בקבוק שנוצר סתם. אפשר להגיע כקבוצה, כזוג או סתם לבד עם הסקרנות, בכל מקרה תצאו עם הבנה אחרת לגמרי של מה שבכוס. כי אחרי שרואים בעיניים איך מייצרים יין אדום, מהענב שנקטף בבוקר ועד הבקבוק שנח במרתף, שתיית הכוס הבאה כבר מרגישה אחרת לגמרי. מחכים לכם ביקב אלכסנדר.





